Why Eat Egozim On Rosh HaShana

As I touched on before, there are reasons to eat egozim (walnuts) on Rosh haShana. Thus, the gematria was given to supplement the reason that they cause phlegm and coughing which would disturb the tekiot.

Indeed, there is reason to eat them as simanim, just as we eat rimonim, such that we should be filled with zechuyot like a pomegranate.

Indeed, in a pasuk about a graden of egozim, mention is made of Rimonim. In Shir HaShirim 6:11:

יא אֶל-גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל; לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים.

11 I went down into the garden of nuts, to look at the green plants of the valley, to see whether the vine budded, and the pomegranates were in flower.

Rashi comments:

הנצו הרמונים - מקיימי מצות מליאי זכיות למה נמשלו ישראל לאגוז מה אגוז זה אתה רוא' אותו כולו עץ ואין ניכר בתוכו פוצעו ומצאו מלא מגורות מגורות של אוכלים כך ישראל צנועין וענוותנין מעשיהם ואין תלמידים שבהן נכרים ואין מתפארים להכריז על שבחן בדקתו את' מוצא אותו מלא חכמה ועוד כמה מדרשות לדבר מה אגוז זה נופל בטיט ואין מה שבתוכו נמאס אף ישראל גולין לבין האומות ולוקין מלקיות הרבה ואין מעשיהם נמאסין:

And in Shir haShirim Rabba, we have:

א [יא] אל גנת אגוז ירדתי, אמר ר' יהושע בן לוי נמשלו ישראל באגוזה, מה האגוזה נגזזת ונחלפת לטובתה היא נגזזת למה שהיא מחלפת כשער הזה שנגזז ונחלף, וכצרפנים /וכצפרנים/ הללו שנגזזין ונחלפין, כך כל מה שישראל נגזזין מעמלן ונותנין לעמלי תורה בעולם הזה, לטובתן הן נגזזין ונחלפין להם, ומרבין להם עושר בעולם הזה ושכר טוב לעולם הבא, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר מה הנטיעות הללו אם את מכסה שרשיהם בשעת נטיעתן הן מצליחות, ואם לאו אין מצליחות, אבל האגוז הזה אם את מכסה שרשיו בשעת נטיעתו אינו מצליח, כך ישראל (משלי כ"ח) מכסה פשעיו לא יצליח, א"ר אלעשה לא היה צריך קרא למימר אלא אל גינת ירק, ואמר אל גנת אגוז, אלא מלמד שנתן להם כחן של נטיעות וזיון של ירק, ר' עזריה אמר תרתי, מה אגוז זה עצו משמר פריו, כך עמי הארץ שבישראל מחזיקין בדברי תורה, הה"ד (משלי ג') עץ חיים היא למחזיקים בה, אמר חורי מה אגוז זה אם נופל לתוך הטנופת את נוטלו ומורקו ושוטפו ומדיחו והוא חוזר כתחילתו והוא יפה לאכילה, כך כל מה שישראל מתלכלכין בעונות כל ימות השנה, בא יום הכפורים ומכפר עליהם, הה"ד (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, ר' יהודה בר' סימון אומר מה אגוז זה יש לו שתי קליפות, כך ישראל יש להן שתי מצות מילה ופריעה, ד"א אל גנת אגוז, אמר ר"ל מה אגוז זה חלק דתנינן ר' שמעון אומר אף בחלקי אגוזים, וכל מי שעולה לראשו ואינו נותן דעתו האיך יעלה הוא נופל ומת ונוטל שלו מן האגוז, כך כל מי שהוא מנהיג שררה על הציבור בישראל ואינו נותן דעתו היאך הוא מנהיג את ישראל, סוף שהוא נופל ונוטל שלו מתחת ידיהם, הה"ד (ירמיה ב') קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו וגו', ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה שחוק לתינוקות ושעשוע למלכים כך הן ישראל בעולם הזה על ידי עונות, דכתיב (איכה ג') הייתי שחוק לכל עמי וגו', אבל לעתיד לבא (ישעיה מ"ט) והיו מלכים אומניך, ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה האגוז הזה יש בו אגוזי פרך, אגוזים בינונים ואגוזים קנטרנין, כך ישראל יש מהן עושין צדקה מאליהן, ויש שאם אתה תובען הם נותנים, ויש שאת תובען ואין עושין, א"ר לוי מתלא אמר תרעא דלא פתיח למצוותה יהא פתיח לאסיה, ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה האבן שוברו, כך התורה קרואה אבן ויצר הרע קרוי אבן, התורה קרויה אבן, שנא' (שמות כ"ד) ואתנה לך את לוחות האבן, ויצר הרע קרוי אבן, שנא' (יחזקאל ל"ו) והסירותי את לב האבן מבשרכם, א"ר לוי למקום ארימון שהוא משובש בגייסות, מה עשה המלך הושיב בו כוסטריינים בשביל לשמרו כדי שלא יקפחו לעוברים ולשבים, כך אמר הקב"ה תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן, תהא האבן משמר האבן, ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה אינו יכול לגנוב המכס שלו שהוא נשמע וניכר, כך הם ישראל כל מקום שאחד מהם הולך אינו יכול לומר שאינו יהודי, למה שהוא ניכר, הה"ד (ישעיה ס"א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה השק מלא אגוזים בידך את נותן לתוכו כמה שומשמים כמה חרדלים והן מחזיקין, כך כמה גרים באו ונתוספו בישראל, הה"ד (במדבר כ"ג) מי מנה עפר יעקב, ד"א אל גנת אגוז ירדתי, מה אגוז זה את נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה, כך הן ישראל לקה אחד מהן כולן מרגישין הה"ד (שם /במדבר/ ט"ז) האיש אחד יחטא וגו', אמר ר' ברכיה מה אגוז זה עשוי ארבע מגורות והסירה באמצע, כך היו ישראל שרויין במדבר ארבע דגלים ארבע מחנות ואהל מועד באמצע, הה"ד (במדבר ב') ונסע אהל מועד, ד"א אל גנת אגוז ירדתי, זה העולם, לראות באבי הנחל, אלו ישראל, לראות הפרחה הגפן, אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות, הנצו הרמונים, אלו התינוקות שיושבין ועוסקין בתורה ויושבין שורות שורות כגרעיני רמונים

And in Bereishit Rabbati (from Rav Moshe haDarshan) on parshat Toledot, on the pasuk hakol kol Yaakov, he has:

הה"ד אל גנת אגוז ירדתי (שה"ש ו' י"א,
למה נמשלו ישראל לאגוז, אלא אם יטול אדם קופה וממלא אותה תמרים וגרוגרות ויבקש ליתן לתוכה דברים דקים חטים או שומשמין אינה מחזקת, אבל אם יש בתוכה (תמרים) אגוזים ומבקש ליתן בתוכה דברים דקים מחזקת היא, כך אם יבאו גרים מכל העולם להתערב בישראל מחזיקים הם אותם לכך נמשלו באגוז. ד"א אל גנת אגוז א"ר לוי כל הפירות אתה משליכן ואין להן קול אבל אגוז כלו קול, כך ישראל כשמגעת להם צרה מרצין בקולן לפני הקב"ה, מפני שהוא ירושתן, ולכך נאמר הקול קול יעקב (קול יעקב). ד"א מה אגוז יש לו ד' פרדים כך ישראל יש להם ד' דברים מועילים וטובים, מקרא משנה (פרק) [הלכה] והגדה.

Perhaps I will bother to translate this later, in a later post if I have the time. But it basically compares the Benei Yisrael to egozim in various ways, ways which are positive. They are tzenuim like the goodness of the egoz is inside the shell. You cannot take out one egoz without the others making a lot of noise. A walnut can be mired in the dirt, but you can wash it off and it becomes good as new. Just as a walnut is noisy, so too when there are dire circumstances, they make everything all right with their voices in prayer. Just as a walnut has four chambers, Israel has 4 good things -- Mikra, Mishna, Halacha, and Haggadah. (Another source describes how a walnut has an inner and outer shell.) And so on. Read it all.

As a side note, we could use these comparisons to confirm that when Chazal spoke of egoz, they meant walnut, by taking the mashal rather than the nimshal and seeing what nut matches.