דבר אחר גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים:
and it is easy to remember because it rhymes. Of course, a lot of the rhyming has to do with the suffix standard for sg. first person past ("ti"), but still, both end "arti." People also tend to drop the הרשע to improve the meter {update: and of course also because this makes it an exact citation of the pasuk}: עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי, and also drop ולא למדתי ממעשיו הרעים, since it doesn't rhyme.
But is this true?! Didn't he marry two sisters? Is that not against the Torah?
Ah, you will say, this was outside Eretz Yisrael, and the Avot did not have to keep the Torah outside or Eretz Yisrael.
Shkoyach! But then you have no explanation for VeTaryag Mitzvot Shamarti. He said he did keep all 613 mitzvot, and this specifically while by Lavan!
There are several answers to this, and the answer varies by source.
Rashi: I believe Rashi is actually modifying the midrash and giving a perush here. He writes רתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים. It seems as if ולא למדתי ממעשיו הרעים is by way of explanation of ותרי"ג מצות שמרתי. The point of the midrash is not that he literally kept 613 commandments, but "613 commandments" are a stand-in for Torah true attitude and middot. Thus, he stayed true to Torah ideals, as symbolized by תרי"ג, though it would be difficult to do in proximity of the wicked Lavan.
Midrash Aggada does not offer this explanation, just leaving it as his having fulfilled the 613 commandments:
עם לבן גרתי. אעפ"י שהייתי דר עם לבן הרשע, קיימתי כל התורה כולה, גרתי בגימטריא תרי"ג מצות:
Pesikta Zutreta explains that this does not mean fulfillment of each of the 613 commandments while with Lavan, but rather he fulfilled many of the commandments while in his father's house, but missed on on "be fruitful and multiply," and at Lavan he fulfilled that one, thus having fulfilled all 613. Of course, there is no aspect of evil influence from Lavan here. An interesting perspective on it, though apparently at odds with Rashi's understanding:
עם לבן גרתי. מדרש אמר יעקב אבינו קיימתי כל התורה, חוץ מכבוד אב ואם, חוץ מפריה ורביה, עם לבן השלמתי תרי"ג מצות, מנין גרת"י, וכה"א ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר (הושע יב יג), שמר כל המצות:
Finally, Rav Moshe haDarshan, in Bereishit Rabbati, understands this not as fulfilling of commandments but rather learning of Torah, symbolized 613 for the 613 commandments. Once again we have the theme that this was עם לבן, in spite of the difficulty of the work as he labored for Lavan:
עם לבן גרתי, שלא תאמר כשהייתי בבית אבי הייתי לומד תורה ובבית לבן לא למדתי מטורח העבודה, אלא בבית לבן כל שעה למדתי תורה. חשבון גרתי כנגד תרי"ג מצות.
Update: Meanwhile, others will try to show that he actually kept all 613 commandments. A good example is Meshaneh Halachot, giving answers from e.g. Maharsha such as: since they converted, they were not considered related. Here is a quote that gives the flavor:
גם מה שכתב דרק אברהם אבינו קיים כל התורה כולה ולא האבות וביאר הא דכתיב גבי יעקב אבינו ותרי"ג מצות שמרתי דהיינו רק המצווה דאורייתא ולא המצות דרבנן גם זה אינו שהרי אפי' תפלת ערבית שהוא רשות תקן וקיים, והתוס' שתי' בתי' השני שקודם שתקנה יצחק נמי הי' אברהם שתיקנה אומרה אלא שלא עשאה כלל לכל בני ביתו עד שתיקנה יצחק, ומבואר דלאחר שתיקנה יצחק גם לכל בני ביתו עשאה כלל וקיימו גם תפלה דרבנן. וכן כל מילי דרבנן כאשר קיים אברהם אבינו ויצחק אביו, ולא רק זאת שהאבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה אלא אפי' בניהם אחריהם קיימו כל התורה כולה גם קודם שניתנה, והרמב"ן הקשה איך הקים יעקב מצבה ונשא ב' אחיות ועמרם נשא דודתו דהא קיימו התורה כולה, ותי' דבחו"ל לא היו מקיימין אבל בא"י ודאי היו מקיימין לכ"ע, והמהרש"א תי' דנשא שתי אחיות שנתגיירו דכקטן שנולד דמי ע"ש. ויוסף צוה פרע להם בית השחיטה פרש"י שומרי מצות היו דאע"פ שלא נתנה תורה מקובלים היו מאבותיהם, ועיין רמב"ן עה"ת עה"פ ויצא בן אשה ישראלית מחלוקת בעלי התוס' עם הרמב"ן דס"ל משעה שמל אברהם אבינו יצאו מכלל ב"נ ובאו לכלל ישראל. ועיין רא"ם עה"ת שהקשה מגמ' פסחים קי"ט ע"ב בסעודה לעתיד שיאמרו לו ליעקב טול ובריך אומר איני מברך שנשאתי ב' אחיות שעתידה תורה לאסור.
ובשו"ת הרשב"א ח"א סי' צ"ד כ' ולענין מ"ש קיים יעקב תרי"ג מצות ונרמז בעם לבן גרתי, וק' לך הא עדיין לא נצטוו ועוד דיעקב נשא ב' אחיות, דע לך כי אז"ל קיים א"א אפי' עירובי תחומין, ואל תתמה כי כבר נתעוררת כי אין בכל פרטי מצות מצוה שאינה רומזת אל עניני החכמה ושחייבה החכמה להיות השפלים מצווים במעשיהם וברמזיות שירמזו על החכמה, ונמצאת החכמה מחייבת את המעשה ואת המניעה והמעשה והמניעה מידיעת מה שנרמזו בהם מן החכמה, והאבות הגיעו ברוב חכמתם אל העקרים ההם, וכמשאחז"ל באברהם שתי כליות מודיעות לו חכמה כשני מלמדים, וכן האבות עד שיהודה המקובל מאבותיו קיים מצות יבום אע"פ שעדיין לא נצטוו עליה וצוה את בניו וכו', עיי"ש. מבואר מיהו דהאבות כולם הם ובניהם קיימו כל התורה כולה, ואדרבה הרי התורה כתבה מפורש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה', וודאי שכן צוה לבניו ועשו שלא הלך בדרכי אבותיו נקרא ישראל מומר עיין קידושין י"ח ודילמא ישראל מומר שאני, והוא פשוט מאד.
בלב ונפש, מנשה הקטן
2 comments:
this pshat comes from the lubavitcher rebbe zt'l and can be found in likutei sichos volume 5 p 147 available online at www.otzar770.com select toras rabeinu.
brief english adaptation from www.meaninfullife.com appears below
Forbidden Piety
Our sages tell us that the patriarchs observed the entire Torah although G-d had not yet commanded it.[1] Yet in the 29th chapter of Genesis we find Jacob marrying Rachel after having been tricked into marrying her sister, Leah. Why did Jacob marry two sisters, a clear biblical prohibition?[2]
But Jacob had given his word to Rachel, who had waited seven years as he worked for her father to gain her hand. To refuse to marry her would have caused her grievous hurt and embarrassment. Since the laws of the Torah were not commanded to Israel before the revelation at Mount Sinai, Jacob had no right to uphold his self-assumed piety at the expense of another human being.
Therein lies an important lesson to each and every one of us. The Torah's laws are eternal and unequivocal---one cannot second-guess the Almighty, even if the observance of His commandments may appear to cause hardship and suffering. Ultimately, the Torah is the only source of life and well-being for the Jew, both spiritually and physically. Yet this applies only to what the Torah directly commands. If a person wishes to go beyond what the Torah obligates him, this is most laudable---as long as it affects only himself. Where others are affected, a fellow's needs must always take precedence over one's own loftiest “values.”
Based on an address by the Rebbe, Kislev 28, 5728 (December 30, 1967) [3]
[1] Talmud, Yuma 28b; Rashi on Genesis 26:5. Jacob himself communicated to Esau: “I dwelt with Laban, and kept the 613 mitzvot” (Rashi on Genesis 32:5).
[2] Leviticus 18:18. To divorce Leah, in addition to the hurt and insult to her this would have involved, would not have solved the problem: the Torah's prohibition against marrying two sisters applies also to the sister of one's living divorcee.
[3] Likkuttei Sichot vol. V pp. 147-14
I think you made a typo and meant to write "Mishneh Halachot" not "Meshaneh Halachot"
;)
Post a Comment