Nitzavim - Vayelech #1:

The midrash rabba on this week's parsha gives a neat derivation, or else hint, to the practice of saying a bracha, blessing, before and after being called up in shul for an aliya to the Torah:

הַמִּצְוָה הַזֹּאת: הלכה אדם מישראל שעומד לקרות בתורה כיצד מברך כך שנו חכמים הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה ומנין שטעונה ברכה לפניה ולאחריה שכתוב (שם קיט) בא"י ואח"כ למדני חקיך הרי ברכה לפניה. ומנין שטעונה ברכה לאחריה. א"ר שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן שכתוב אחר השירה וְזֹאת הַבְּרָכָה מששנה להן את התורה ואח"כ בירך הרי ברכה לאחריה.
A halacha (law): when a Jewish man gets up to read from the Torah, how does he bless? The Sages learned: One who opens and finishes reading the Torah blesses before it and after it.
And from where do we know that it requires a blessing before it and after it? Since it is written in Tehillim 119:12, בָּרוּךְ אַתָּה ה, "Blessed art Thou, O LORD" and afterwards, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ, "teach me Thy statutes." Thus the blessing before it.
And from where do we know that it requires a blessing after it? Rabbi Shmuel bar Nachman cited Rabbi Yonatan: after the Shira {song = haazinu = Devarim perek 32, which is introduced in Devarim 31:30 as וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, בְּאָזְנֵי כָּל-קְהַל יִשְׂרָאֵל, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה, הַזֹּאת--עַד, תֻּמָּם - "And Moses spoke in the ears of all the assembly of Israel the words of this song, until they were finished"} is וְזֹאת הַבְּרָכָה, "And this is the blessing." {Devarim 33:1}
Once he {Moshe} taught them the Torah, after that he blessed. Thus the blessing following it.