Bereishit 42:37:
וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.
"And Reuben spoke unto his father, saying: 'Thou shalt slay my two sons, if I bring him not to thee; deliver him into my hand, and I will bring him back to thee.' "
And in the counting, in Bereishit 46:9
וּבְנֵי, רְאוּבֵן--חֲנוֹךְ וּפַלּוּא, וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי.
"And the sons of Reuben: Hanoch, and Pallu, and Hezron, and Carmi."
Again, this may mean that וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה might mean a count of the initial group of Benei Yisrael when they entered into Egypt, as compared with the count of Benei Yisrael when they left.
2 comments:
wow, old post, new comment.
is it possible that את שני בניי could mean not "my two sons", but "two of my sons", seemingly parallel to Ya‘aqov's hypothetical loss of both Yoseif and Binyamin?
indeed, it is a good possibility. I had not thought of the parallelism. though what about Shimon? perhaps the parallel would be to Shimon and Binyamin?
Shadal indeed says what you suggest (citing Radak and others), adding that את serves as a kind of "heh heyedia," which sometimes we find on a "davar sheAino meyuchad". To cite Shadal:
http://www.tora.us.fm/tnk1/jdl/MefarsheyTanach001-42.htm
[ לז ] את שני בני : שנים מבני ( רד"ק , וכן דעת שאר הקדמונים). הן אמת כי מילת את מורה על דבר מיוחד וידוע, כמו ה"א הידיעה, ומשמעות את שני בני הוא שני בני הידועים, כלו' שלא היו לו אלא שני בנים, וידענו כי היו לו ארבעה בנים ( למטה מ"ו ט' ), לפיכך יש אומרים (י' ש' ריגיו ובוצר עוללות) כי חצרון וכרמי לא נולדו עדיין, ודעתי נוטה לדעת הקדמונים כי בכמה מקומות מצאנו ה"א הידיעה על דבר בלתי מיוחד, כמו למעלה פסוק כ"ז ויפתח האחד את שקו, עיין שם. על ידי : על אחריותי ( ר"ש דובנא ), מליצת על יד נמצאת להוראת הנתינה ביד שומר שאחריות הפיקדון עליו, עיין שמואל א' י"ז כ"ב , מלכים ב' י' כ"ד , י"ב י"ב , וכ"ב ה' וט ' .
Post a Comment